<h1>בה"ג הלכ' נדה</h1>
<h2>דף ז:</h2>
וכד סלקא מטבילה מיחייבא לברוכי, דתניא טבל ועלה בעלייתו אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו על הטבילה.
<h2>דף קט.</h2>
וכד טבלה מיחייבא למיטבל בדוכתא דאית ביה ארבעים סאה, דתניא (פסחים ק"ט.) (ויקרא ט"ו, ט"ז) ורחץ את בשרו במים במי מקוה, כל בשרו, במים שכל בשרו עולה בהן, וכמה הן, אמה על אמה ברום שלש אמות ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה. ובדלא נפישי מיא למירמא בהו איתתא כולה קומתה, מיגנדרא כביניתא ושפיר דמי. מר רב אחא משיבחא הכי הוה אמר היכי דסכיר נהרא לא סלקא לה טבילה לאיתתא, ואמר מר שמואל הוה מעשה דסכרוה לנהרא דבי ברניתא ושרא אבא למיטבל בה אמה, אמרו ליה קטן היית, אמר להו גדול הייתי, אמרו ליה דילמא הוה בזר ביה פורתא דשפכי מיא להדדי דלעולם ליפי מהדדי ולא פסיקי מהדדי. [פסק] והיכא דאיכא דוכתא דקריר עלמא ולא יכלה איתתא למיטבל אסירא ולא משתריא עד דטבלה במים חיים.
